בקע סרעפתי

בקע סרעפתי הוא תופעה בה חלק מהקיבה עולה מעלה דרך פתח בסרעפת (השריר המפריד בין חלל הבטן לחלל בית החזה), אל תוך חלל בית החזה. את הבקע הסרעפתי ניתן לאבחן באמצעות בדיקה גופנית ובדיקות נוספות, וניתן לטפל באופן שמרני או באמצעות ניתוח. לאחר הטיפול, ישנן פעולות מומלצות לשיקום. בנוסף, ישנם סיבוכים אפשריים של בקע סרעפתי.

מהו בקע סרעפתי?

הסרעפת היא השריר אשר מפריד בין חלל הבין לחלל בית החזה. במצב תקין, הוושט, הצינור המחבר בין הפה לקיבה, חודר דרך פתח בסרעפת ומתחבר לקיבה בחלל הבטן. בבסיס הוושט קיים שוער, שריר טבעתי המתפקד כשסתום חד-כיווני שסוגר את החלק התחתון של הוושט, וכך נמנעת חזרה של מזון מהקיבה במעלה הוושט. מצב של בקע סרעפתי הוא כאשר שרירים ורצועות באזור של פתח הסרעפת נחלשים ומאפשרים לחלק מהקיבה לבלוט אל תוך החלל של בית החזה.

קיימים ארבעה סוגים של בקע סרעפתי:

– בקע סרעפתי גולש, בו המעבר ושט-קיבה נודד מעל הסרעפת, אך רוב הקיבה נמצאת בחלל הבטן. הרוב המכריע של מקרי הבקע הם מסוג זה.
– בקע סרעפתי בו אזור המעבר ושט-קיבה נמצא בחלל הבטן אך חלק מהקיבה חודר דרך הסרעפת, במקביל לוושט, אל תוך חלל בית החזה (בקע פארא-ושטי).
– בקע המשלב את שני הסוגים הראשונים- בקע שהוא מעבר של אחד מאיברי הבטן, בנוסף לקיבה, דרך פתח הבקע הסרעפתי אל חלל בית החזה.

סובלים מתסמינים של בקע סרעפתי? אובחנתם עם בקע סרעפתי? צרו קשר

גורמי סיכון וסיבות להתפתחות בקע סרעפתי

על פי בקע סרעפתי נפוץ יותר בקרב אנשים בני 50 ומעלה ובקרב אנשים הסובלים מעודף משקל (או נשים בהיריון). אחת הסברות אומרת כי שכיחות התופעה עולה עם הגיל בעקבות היחלשות שרירי הסרעפת ככל שהגוף מזדקן. החולשה בשרירים אלו מאפשרת מעבר של אברי הבטן אל בית החזה.
גורמים נוספים אשר מהווים גורם סיכון הם עישון, טראומה כמו חבלה פיזית באזור פתח הסרעפת, לחץ מוגבר וממושך בחלל הבטן בעקבות שיעולים, הקאות חוזרות, עצירות והרמת משאות כבדים, מאמץ בעת עשיית צרכים, מאמץ פיזי פתאומי או חוזר, דלקות חוזרות בחלק העליון של הוושט, מיימת (הצטברות נוזלים בחלל הבטן) הקשורה למחלת כבד בשלבים מתקדמים, מום מולד (ונדיר) באזור פתח הסרעפת, בעיות בגב והיסטוריה של ניתוחי וושט או קיבה.

סימנים ותסמינים של בקע סרעפתי

מרבית הבקעים הקטנים הם ללא תסמינים. עם זאת, ככל שהבקע גדול יותר, כך ישנו סיכון גדול יותר להתפתחות בעיות עיכול ותסמינים.
התסמינים הנפוצים הם אלו הנובעים מהקשר בין הבקע להחזר קיבתי-וושטי (ריפלוקס, GERD), והם כוללים צרבות, בחילות לאחר אכילה ומעבר של חומצה או מזון לא מעוכל בחזרה לפה. עוד תסמינים הם גיהוקים, תחושת שובע מוקדמת, כאבים בחלק העליון של הבטן, כאב שורף בחזה שעלול להקרין לאזור השכמות ומחמיר בהתכופפות לפנים, קושי בבליעה, כאב גרון, קול גרוני, שיעול ותסמינים האופייניים לאסתמה (קוצר נשימה). לעתים בקע סרעפתי עלול להתבטא בהקאה עם דם או צואה שחורה (המורה על דימום במערכת העיכול).

אבחון בקע סרעפתי

אבחון של בקע סרעפתי מתחיל בשיחה עם רופא מומחה להבנת התסמינים והקשר שלהם לבקע סרעפתי.

הבדיקות הרלוונטיות לאבחון בקע סרעפתי הן:

– בדיקת ושט-קיבה-תריסריון, אשר נעשית במכון רנטגן. במהלך הבדיקה הנבדק שותה חומר ניגוד אשר מאפשר לרופא לבחון את מבנה הוושט, הקיבה והתריסריון ולזהות נוכחות של בקע סרעפתי וריפלוקס קיבתי-ושטי.
– אנדוסקופיה עליונה, בדיקה המבוצעת באמצעות צינור גמיש המכיל מצלמה בקצה, לשם הסתכלות על הוושט והקיבה.
במקרים בהם נשקלת אפשרות לטיפול באמצעות הליך כירורגי, ישנו סיכוי לכך שהמטופל יופנה לבדיקת מנומטריה של הוושט. הבדיקה מבוצעת באמצעות צינורית דקה המוכנסת מהנחיר דרך הוושט אל חלל הקיבה.
במקרים בהם התסמין העיקרי משויך למחלת החזר קיבתי-וושטי, קיים סיכוי לכך שהרופא ימליץ על ניטור מתמשך של חומציות הוושט.

טיפול בבקע סרעפתי – שמרני או ניתוחי

התסמין הנפוץ ביותר הדורש התייחסות במקרה של בקע הוא צרבת, המהווה ביטוי למחלת ההחזר קיבתי-ושטי.
על מנת להקל על הצרבת, ניתן לקחת תרופות סותרות חומצה (אשר אינן מהוות פתרון לטווח ארוך ולא למקרים של כאב עז וממושך), אליגנטים (חומרים המופקים מאצות המכילים חומרים מקציפים המגנים על תוכן הקיבה ומונעים חזרת מיצי קיבה במעלה הוושט), תרופות נוגדות חומצה ותרופות המגבירות את תנועתיות המעי שנועדו לשיפור כושר הכיווץ של השוער.
רוב המטופלים מגיבים לטיפול תרופתי קבוע, אך אם הם אינם מגיבים או שאינם מעוניינים לקחת תרופות לאורך כל החיים, יש לשקול ניתוח.
בעבר היה נוהג לנתח כל מטופל עם בקע שאינו גולש, בעקבות החשש להתפתחות כליאה של הקיבה בשק הבקע. היום הרופאים מסתפקים במעקב שמרני, כאשר ניתוח מומלץ רק למי שסובל מתסמינים שפוגעים באיכות החיים.

המטופלים להם יומלץ לעבור ניתוח דחוף לתיקון בקע סרעפתי הם אלו המאובחנים עם תסביב של הקיבה, כליאה של הקיבה בפתח הבקע, נקב בקיבה או כישלון נשימתי על רקע בקע סרעפתי גדול.
מטופלים להם יומלץ ניתוח שאינו דחוף, אלא ניתוח מתוכנן מראש, הם אלו הסובלים מתסמינים הקשורים לבקע סרעפתי, כמו מחלת החזר קיבתי-ושטי ללא שליטה בטיפול תרופתי, קושי בבליעה, שובע מוקדם, כאבים בבטן או בחזה אחרי האוכל (ונשללה בעיה בלב), אנמיה (אחרי שלילת גורמים אחרים), קוצר נשימה והקאות.
ניתוח בקע הוא אחד מהניתוחים הנפוצים ברפואה, המבוצע על ידי כירורג כללי (מנתח המתמחה בניתוחי בטן) והוא נעשה בהרדמה כללית. ניתוחי בקע סרעפתי נעשים כיום בגישה זעיר פולשנית, דרך חתכים קטנים בחלל הבטן (לפרוסוקופיה) או בבית החזה (טוקוסקופיה), אשר במהלכו מחזירים את תוכן השק לחלל הבטן וכורתים את שק הבקע. בנוסף, מצרים את פתח הבקע באמצעות תפרים לפעמים גם בעזרת רשת. הרשתות בהן עושים שימוש בימינו עשויות מחומרים מתקדמים אשר צפויים להיות עמידים במשך שנים וגם לא יגרמו לגוף לפתח אליהן תגובות אלרגיות. לאחר הנחת הרשת ובדיקת החוזק שלה, המנתח תופר את החתך של הניתוח (אם בוצע ניתוח פתוח) או מדביק פלסטרים זעירים על פני הנקבים (בלפרוסוקופיה)
במרבית הניתוחים, החלק האחרון של הניתוח כולל פונדופליקציה חלקית או מלאה – למניעת מעבר של תוכן קיבה אל הוושט.

שיקום לאחר טיפול בבקע סרעפתי

תהליך ההחלמה כולל אשפוז של יום-יומיים ואפשרות של בדיקת ושט-קיבה-תריסריון על מנת לוודא כי האיברים לא נפגעו ויש מעבר של חומר ניגוד מהוושט אל הקיבה. ניתן לחזור לפעילות יומ-יומית רגילה תו7-14 יום, אך תהליך החזרה לתזונה רגילה לוקח כחודש, אשר במהלכו המטופל מתקדם על פי הדרכת דיאטנית.
חשוב לציין כי בקע מופיע שוב בכ-25% מהחולים, ללא תסמינים קליניים. חזרה עם תסמינים מתרחשת אצל כ-10% מהחולים.

סיבוכים אפשריים של בקע סרעפתי

ברוב המקרים, בקע סרעפתי אינו מסוכן, אך התסמינים המלווים אותו פוגעים באיכות החיים של המטופל, מה שמחייב טיפול. בקע סרעפתי גולש עלול להוביל למחלת החזר קיבתי-ושטי, על הסיבוכים שלה.
הסכנות העיקריות של בקע סרעפתי, המופיעות בסוגי הבקע שאינם בקע גולש, הן התפתחות של תסביב של הקיבה או כליאה של הקיבה בשק של הבקע. התפתחויות מסוג זה מובילות לתסמינים כמו חסימת מוצא הקיבה (כאבים בחלק העליון של הבטן, קושי בבליעה, הקאות והבחילות). סיבוכים אלו מהווים מצב חירום רפואי והם מחייבים פנייה למיון וניתוח.
סיבוכים נוספים הם כיבים ודימומים, תהליך דלקתי חמור ועלייה בסיכון לסרטן בוושט בעקבות ריפלוקס ממושך.

מניעה וצמצום הסיכון לבקע סרעפתי

על מנת להקל על התסמינים ולצמצם את הסיכון לבקע סרעפתי, ניתן לנקוט במספר צעדים: לאכול ארוחות קטנות ותכופות, להימנע ממזונות חריפים, מתובלים, חומציים או קשים לעיכול, לרדת במשקל (עבור מי שסובל מעודף משקל), להימנע מלבוש צמוד הלוחץ על הבטן, להרים את ראש המיטה כדי למנוע חזרת מיצי קיבה במעלה הוושט, להפסיק לעשן, להימנע משתיים אלכוהול, להימנע מאכילה או משתייה בשעות מאוחרות של הלילה.
אפשר להקל על בקע סרעפתי באמצעות רפלקסולוגיה (יעילה לצרבת) ונטורופתיה, שנועדה לטפל בחולשת השריר הטבעתי ויצירת איזון ברמות החומצה בקיבה.

***המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ואינו מתיימר להוות חוות דעת רפואית.

סובלים מתסמינים של בקע סרעפתי? אובחנתם עם בקע סרעפתי? צרו קשר